על ההבדלים בין אל ריס ודיויד האקר – ארכיטקטורת מותג (חלק 2)

ריס והאקר מציגים גישות כמעט הפוכות למיתוג. אל ריס פשוט ודיויד האקר מורכב. אל ריס מתבונן על המציאות מזווית חיצונית והאקר מזווית פנימית. ריס טוען שלמותג יש משימה אחת והאקר טוען שלמותג יש משימות רבות. ריס מתנגד למתיחות מותגים.

ניתוח זה מציג את ההבדלים בין השנים בנושא מארכיטקטורת מותג

גם בנושא האקר וריס מייצגים שתי עמדות מנוגדות: ריס מתנגד, באופן כללי, לכניסה לתחומים חדשים. הוא טוען, שהדרך לגדול היא בתוך הליבה של המותג. במקרים מסויימים הוא מסכים שניתן להיכנס לתחומים חדשים – אבל רק באמצעות מותג חדש ונפרד. האקר רואה את הדברים באופן יותר מורכב. האקר מכיר בכך שכניסה לתחומים חדשים היא כורח המציאות. יותר מזה: הוא מאמין שניהול פורטפוליו יכול להביא לתוצאות טובות יותר מניהול מותגים נפרדים. עם זאת, הוא מכיר בכך שצריך לעשות זאת בזהירות מרבית.

על כן האקר פיתח שיטות ומודלים, כדי לבחון:
א. האם המותג יכול לשאת על כתפיו את הכניסה לתחום החדש    = הרחבת המותג
ב. מה שיטת המיתוג המיטבית בתחום הפעילות הקיים   = ארכיטקטורת המותגים

הרחבת מותג על פי האקר:3 שאלות מרכזיות

  1. התאמה
  2. הוספת ערך
  3. חיזוק נכסיות המותג

1.התאמה

  • עד כמה תחום הפעילות החדש קרוב לתחום הפעילות הקיים?
  • עד כמה עולמות התוכן והאסוציאציות הנלוות קרובים זה לזה?
  • עד כמה המותג קשור למוצר?
  • עד כמה לתועלות או לתפיסות עולם?

2.הוספת הערך

  • עד כמה שם המותג מוסיף ערך לצרכן בתחום החדש?
  • עד כמה האסוציאציות הקשורות במותג רלוונטיות ותורמות?

3.חיזוק נכסיות המותג

  • עד כמה נוכחות המותג בתחום חדש תורמת לליבת המותג?
  • עד כמה היא מחזקת במותג אסוציאציות חיוניות?
  • עד כמה הכניסה לתחום החדש עלולה לפגוע?

בהנחה שהרחבת המותג אינה אפשרית,  עולה שאלת ארכיטקטורת המותגים (שקף 27)

המצגת כוללת ניתוח של מודל ארכיטקטורת המותג כולל דוגמאות

בברכה,

אסף חתוכה

© ‫Copyright – Bluecow זכויות יוצרים פרה כחולה 2020

עיצוב ובניית אתר StreetCat Studio